אני פותחת ואת מי אני רואה ?
את מאיה .
היא צועקת 'איך ?! איך את יכולה ?! '
זה פאקינג יום הוולדת שלך , ויופי , את מזמינה את רוני , במקום אותי !
מחשבה שלי : התחלתי ממש להלחץ , היא נראתה עצבנית ואדומה , עם אגרופים ביידים .
חזרתי לסיפור : אמרתי לה , בניסיון להרגיע , מאיה תירגעי .. היא קטעה אותי וצעקה , מה נראה לך ?! מה תירגעי ?!
אני ! אני החברה הכי טובה שלךך !!
תפסיקי להתנהג כמו ילדה קטנה כבר . היה מה שהיה ! .
ואז באמת התחלתי להתעצבן , היה מה שהיה ?! אני גנבת לי את החבר , אין לי שום חברות , ממש הרסת לי תילדות מה אני יגיד לך ..
כן , ישלי את הזכות המלאה לכעוס ! התעצבנתי .. אאמרתי לה היא לא אכפת לך ? ביייי . עוד לפני שסגרתי תדלת , היא הספיקה לקטוע
אותה עם הרגל .. היא פשוט כ''כ התעצבנה שהיא נתנה לי אגרוף בעין . היא נלחצה וברחה משם .
ואני פשוט לבד . נשארתי שם על הרצפה בוכה על כאביים בעין .
נמאס לי , אוף . ישר הלכתי לישון [ נראה לכם שגם הצלחתי ? ]
הגעתי בבוקר עם עין נפוחה לבית ספר , עם מלא מייק-אפ על זה .
כמובן , הבנות צחקו . הבנים התעלמו [ חלקם גם בגיחוכים ] כמובן הם יודעים אמרו ' מה ? אבא שלך קצת אלים ' וכולם התחילו לצחוק .
*אף אחד* במובן של *אף אחד* לא יודע שאבא שלי התאבד , אף אחד לא יודע את הסיפור חיים שלי .
התעצבנתי ודפקתי ריצה לבית ספר .
ראיתי את מאיה מסתכלת עליי במבט ' שלא תעיזי לספר , אל תהרסי גם את החיים שלי '
דן , פעם ראשונה שראיתי אותו יושב לבד , קרא לי לבוא לידו . ופשוט התעלמתי , הלכתי משם במהירות .
ואז קלטתי אותו ...
תגובות וממשיכה
היו דפיקות ממש חזקות בדלת ,
אני פותחת ואת מי אני רואה ?
את מאיה .
היא צועקת 'איך ?! איך את יכולה ?! '
זה פאקינג יום הוולדת שלך , ויופי , את מזמינה את רוני , במקום אותי !
מחשבה שלי : התחלתי ממש להלחץ , היא נראתה עצבנית ואדומה , עם אגרופים ביידים .
חזרתי לסיפור : אמרתי לה , בניסיון להרגיע , מאיה תירגעי .. היא קטעה אותי וצעקה , מה נראה לך ?! מה תירגעי ?!
אני ! אני החברה הכי טובה שלךך !!
תפסיקי להתנהג כמו ילדה קטנה כבר . היה מה שהיה ! .
ואז באמת התחלתי להתעצבן , היה מה שהיה ?! אני גנבת לי את החבר , אין לי שום חברות , ממש הרסת לי תילדות מה אני יגיד לך ..
כן , ישלי את הזכות המלאה לכעוס ! התעצבנתי .. אאמרתי לה היא לא אכפת לך ? ביייי . עוד לפני שסגרתי תדלת , היא הספיקה לקטוע
אותה עם הרגל .. היא פשוט כ''כ התעצבנה שהיא נתנה לי אגרוף בעין . היא נלחצה וברחה משם .
ואני פשוט לבד . נשארתי שם על הרצפה בוכה על כאביים בעין .
נמאס לי , אוף . ישר הלכתי לישון [ נראה לכם שגם הצלחתי ? ]
הגעתי בבוקר עם עין נפוחה לבית ספר , עם מלא מייק-אפ על זה .
כמובן , הבנות צחקו . הבנים התעלמו [ חלקם גם בגיחוכים ] כמובן הם יודעים אמרו ' מה ? אבא שלך קצת אלים ' וכולם התחילו לצחוק .
*אף אחד* במובן של *אף אחד* לא יודע שאבא שלי התאבד , אף אחד לא יודע את הסיפור חיים שלי .
התעצבנתי ודפקתי ריצה לבית ספר .
ראיתי את מאיה מסתכלת עליי במבט ' שלא תעיזי לספר , אל תהרסי גם את החיים שלי '
דן , פעם ראשונה שראיתי אותו יושב לבד , קרא לי לבוא לידו . ופשוט התעלמתי , הלכתי משם במהירות .
ואז קלטתי אותו ...
תגובות וממשיכה