עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

סיפור ~ פרק 5

28/09/2012 19:56
מאי(-:
היו דפיקות ממש חזקות בדלת , 
אני פותחת ואת מי אני רואה ? 
את מאיה . 
היא צועקת 'איך ?! איך את יכולה ?! '
זה פאקינג יום הוולדת שלך , ויופי , את מזמינה את רוני , במקום אותי !
מחשבה שלי : התחלתי ממש להלחץ , היא נראתה עצבנית ואדומה , עם אגרופים ביידים . 
חזרתי לסיפור : אמרתי לה , בניסיון להרגיע , מאיה תירגעי .. היא קטעה אותי וצעקה , מה נראה לך ?! מה תירגעי ?!
אני ! אני החברה הכי טובה שלךך !! 
תפסיקי להתנהג כמו ילדה קטנה כבר . היה מה  שהיה ! . 
ואז באמת התחלתי להתעצבן , היה מה שהיה ?! אני גנבת לי את החבר , אין לי שום חברות , ממש הרסת לי תילדות מה אני יגיד לך .. 
כן , ישלי את הזכות המלאה לכעוס ! התעצבנתי .. אאמרתי לה היא לא אכפת לך  ? ביייי . עוד לפני שסגרתי תדלת , היא הספיקה לקטוע
אותה עם הרגל .. היא פשוט כ''כ התעצבנה שהיא נתנה לי אגרוף בעין . היא נלחצה וברחה משם . 
ואני פשוט לבד . נשארתי שם על הרצפה בוכה על כאביים בעין . 
נמאס לי , אוף . ישר הלכתי לישון [ נראה לכם שגם הצלחתי ? ] 
הגעתי בבוקר עם עין נפוחה לבית ספר , עם מלא מייק-אפ על זה . 
כמובן , הבנות צחקו . הבנים התעלמו [ חלקם גם בגיחוכים ] כמובן הם יודעים אמרו ' מה  ? אבא שלך קצת אלים ' וכולם התחילו לצחוק . 
*אף אחד* במובן של *אף אחד* לא יודע שאבא שלי התאבד , אף אחד לא יודע את הסיפור חיים שלי . 
התעצבנתי ודפקתי ריצה לבית ספר . 
ראיתי את מאיה מסתכלת עליי במבט ' שלא תעיזי לספר , אל תהרסי גם את החיים שלי ' 
דן , פעם ראשונה שראיתי אותו יושב לבד , קרא לי לבוא לידו . ופשוט התעלמתי , הלכתי משם במהירות . 
ואז קלטתי אותו ...

תגובות וממשיכה 
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: